151 שנערמו בפינה ליד דלת המזווה והמתינו לשימוש חוזר, כל אלה היו בעיניי 36 כפריטי טבע דומם שנוצר תחת ידי שלי, המבכרת תמיד לשמור על חסר הערך" . אברג'ל חושפת את עולמות התוכן הגלומים בו, בחסר הערך, בחסר הכוח . כך הופכים המיצגים והמיצבים למטפורה אמנותית למיצוב סוציולוגי מוחלש באשר הוא : נשים, עניים, פליטים, עובדים זרים ועוד . אברג'ל רגישה מאוד הן לפערים כלכליים והן לפערים מגדריים . כך צוטטו דבריה בקטלוג התערוכה "פוליפוניה ב- 12 קולות" : בעוד הגברים מקבלים הכרה על עבודתם, נשים מעטות בלבד מצליחות לפרוץ את המחסום הגברי . גם נשים שממלאות תפקידים בכירים פועלות בהתאמה למערכת הערכים הגברית . עם זאת, איני אוהבת את ההפרדה המגדרית . אני מכירה לא מעט גברים במצב נשי . מובן שאני נגד הדרת נשים ופגיעה בהן בכל צורה שהיא, ותמיד אתמוך בפעילות למען נשים, אבל בעיניי הדיכוטומיה קיימת בתרבות ובתנאים 37 הפוליטיים והכלכליים ולא בתהליך היצירה עצמו . 36 וו' ג' זבאלד, טבעות שבתאי ( כתר, 2009 [ 1995 ] ) , עמ' 178 . 37 אברג'ל, בתוך פוליפוניה ב- 12 קולות , קטלוג תערוכה, עמ' 15 . אתי אברג׳יל, סל שברים, 2012 , טכניקה מעור...
אל הספר