חלב על בד

98 החלב הוא סמל הצבע הלבן . במישור הפרשני מסתתרת כאן אמירה על האמנות, על הציור כמקביל למזון, למזון בסיסי – חלב, כמו אומרים לנו לצרוך אותו בגמיעות גדולות ומזינות . אג'יאשווילי גם הצמיד לתמונה זו פאנל אדום מבהיק, כך שהיצירה כולה מתייחסת לא רק אל פעולת האמן – משיחת הצבע – אלא גם אל הצבעים עצמם : השחור, הלבן והאדום . ביצירה אחרת נראית רק היד המוזגת פסים-פסים של לבן על בד הציור . כך מודגשת הטקסטורה הנוזלית של פני הציור . אג'יאשווילי בוחר להטעים את היותו של הצבע חומר נוזלי ופחות פיגמנט מוצק, ולהציג את בד הציור כמשטח שבו מתערבבים יחד נוזלים, כמעין ים או אגם . הקווים הלבנים החוזרים מעניקים קצב ואיזון לקומפוזיציה . על פי הציור, פעולת היצירה היא פעולת בריאה : משטח שחור חסר כל צורה וצבע מצוי בחלקה העליון של התמונה, כמו התוהו ובוהו שלפני ההתחלה, לפני הבריאה, לפני היצירה . החלב הנשפך מעלה בנו אסוציאטיבית את הביטוי "לא בוכים על חלב שנשפך" . אפשר לראות את הציור במיטבו כניסיון ללכוד את החלב שנשפך על הארץ, לגעת במשהו שהוא מעבר למילים, לצבעים, לצורות . הלבן בציורים אלו מוליך אל העבודות התלויות מולם : שת...  אל הספר
הוצאת גמא