שקט שהוא צעקה: על "תולדות השקט" לדבורה מורג

91 המתעתע הופך את הבית הנייח, המוגן, הבטוח, לתזזיתי ומתנודד כספינה בלב מים סוערים . "התפקיד הקמאי של הבית אינו להנחות את ההיות בעזרת אדריכלות המבנה ולגלות מקום, אלא לשבור את מלאות היסוד ולפעור בתוכו את האוטופיה, 50 שבה ה'אני' מתכנס בתוך עצמו במגוריו אצל עצמו", מוסיף לוינס . בעדינות אין קץ, רק במבט השלישי או הרביעי, אנו מגלים כי מה שנפער בתוך חלל הבית של מורג אינו אוטופיה צבעונית ורכה של הבית הישראלי אלא דיסטופיה מחרידה . המהלך הצורני של האמנית אינו מסתיים רק בספֶרה האסתטית ; הוא נושא עימו מטענים אתיים רבי עוצמה . "הפסים, הם כאילו עוסקים בסדר אך למעשה עושים בלגן נוראי לעין המתבונן . הם מכניסים עיקרון של ארגון ומייד משבשים אותו . [ . . . ] מה שהניע את הציור זה צילום שראיתי בעיתון, חיילים שלנו בתוך דירה פלסטינית . הצילום הזה העלה את תחושת ההפרה הזו", מספרת 51 מורג בקטלוג התערוכה . 50 שם, עמ' 126 . 51 מלי דה-קאלו, "תולדות השקט", בתוך דבורה מורג, תולדות השקט , קטלוג תערוכה, אוצרת : מלי דה-קאלו ( בית האמנים תל אביב ע"ש זריצקי, 2010 ) , עמ' 3 - 5 . דבורה מורג, פרטים מתוך "אוספת את הזמן", 2001...  אל הספר