מניפסט ויזואלי לסייבורג

88 הנשי המהפכני שהוא הכלאה בין המכונה לגוף הנשי . "המכונות של שלהי המאה העשרים מטשטשות מן היסוד את ההבדל שבין טבעי ומלאכותי, בין גוף ונפש, בין המתפתח מעצמו והמתוכנן מבחוץ [ . . . ] המכונות שלנו מלאות חיים באופן 46 היא כותבת, ומציעה עמדה רדיקליתמדאיג ואנו עצמנו דוממים באופן מפחיד״, המייצרת ארכיטקטורה מערכתית שונה מכל מה שהכרנו . דומה כי כרמי מגישה מפרט חזותי מהמם לאונטולוגיה החדשה הזו, על הכוחנות הדכאנית והאפשרויות האמנציפטוריות הטמונות בה במזיגה שווה . 47 זועקת הראווי, והקריאה" [ אישה ] חבה את קיומה כאישה לניכוס מיני", לשכתוב הסדר החברתי יונקת מן המיצוב הדכאני של הנשים והנשיות כיום . גם כרמי ערה מאוד לפמיניזם, ודמויותיה כולן, מראשית יצירתה, הן נשים . בתערוכה הנוכחית בולט ציור מהפנט המבוסס קומפוזיציונית על הסצנה המקראית של הגירוש מגן עדן, האבטיפוס לזכריות ולנקביות באשר הן, אולם אצל כרמי גם בסצנה זו מדובר בשתי נשים . חקירת הנשיות המתבצעת מבעד לפרספקטיבה הטכנולוגית, מציעה לנו יקום חדש לגמרי של אפשרויות נועזות, מצעידה אותנו בכוח ובאומץ בלתי מתפשרים אל עתיד שונה לגמרי מן העבר . "הסייבורג מח...  אל הספר