78 שיצר בדש לחומרי המציאות הממשיים של העכשיו הפוליטי היא ציר המפתח 36 לאיקונוגרפיה החידתית . "כל סרט ה'אקטואליוּת' יוצר כך רושם אימתני של קיטש, רטרו ופורנו בעת ובעונה אחת – והכול יודעים זאת ללא ספק, תוך שבעצם איש אינו מקבל זאת . הממשות של הסימולציה היא בלתי נסבלת – אכזרית יותר מתיאטרון האכזריות 37 כותב ז'אן בודריאר, בהתייחסו לאופן שבו נארזים ומוגשים לנושל ארטו [ . . . ] ", אירועי היום יום, "סרט האקטואליות" . רעב פיזי, נואש, חרוט בוויזואליה מהפכת קרביים בסצנות שבהן האֵם מניקה את בנה המגודל או מנסה להזינו באדמה . המחזת היחסים האדיפאליים בין האם לבנהּ, הכורכת פטישיזם של הגוף האנושי יחד עם אוזלת יד, הופכת את יחסי 36 פרשנות אחרת תעמיד במרכז את מושג הכפרה ותאחד באופן אחר את רפרטואר הייצוגים של הפייטה, התרנגול והגברים הצעירים . שם התערוכה מצטרף אף הוא לתמטיקה זו כאשר אנו זוכרים את מילותיו של ישו שאמר על היין "זהו דמי" ועל הלחם "זהו בשרי" . כך מתארעת השקילות הסימבולית המצויה בשרשור גוף אנוש-בעל חיים-מזון, ומתגלה הקשר הנסתר בין לחם, המייצג כפרה וקורבן, ללוחם במלחמה, המייצג אף הוא קורבניות מסוג ...
אל הספר