62 אפשרות להיחלץ ממנה . "הביטו ! " היא כמו קוראת לנו . האמנית היא פועלת חרוצה במפעל התיעוד החזותי של ההיסטוריה : היא מייצרת אמת פנימית המתחזה לאמת חיצונית . אולם הררי נבון אינה סומכת על מדיום הציור בלבד כמציל חיים . היא מעוניינת גם בתוכן אנושי חם שיִזרה מאורו הטוב והמיטיב על ציורי הזוועה וישיב, במודוס מהופך למודוס האסון מעוֵות הפנים, את האנושיות . היא עושה זאת בעזרת אינטימיות-היתר והמציצנות הנכפית עלינו : זוג בנות מתנשקות בציור תקריב חודרני, נשים עירומות במקלחת, חיבוק אינטימי . אף שהעדות הופכת צד, היא עדיין מעורבת מדי, כמו עד הנחשף שלא בטובתו אל הליבה הרוחשת של הפרטיות . עצם ההבטה, ההתבוננות, היא נושאם של כמה וכמה ציורים : "אגנישקה המביטה בסקרנות מבעד לחלון", "דלת צהובה עם" ו"דלת צהובה בלי" ( דמות ) המתבוננת במרחב החוץ-ציורי, ושחקן כדורסל השרוע על חוף הים, מביט מעלה מעלה בתקווה נצחית . נטע הררי נבון, קרני, 2008 , שמן על עץ, צילום : יגאל פרדו
אל הספר