98 סבתי סרינה טרגאנו לבית גורמזאנו נולדה במאה התשע עשרה בכפר דייגים טורקי לחופי הים האגאי, ממנו היגרה לאלכסנדריה במצרים, ונפטרה בקריית אתא בישראל בעשור העשירי לחייה, אך בכל שנותיה ונדודיה נותרה נאמנה לשפת אמה� – הספרדית-היהודית, שבפיה נקראה בפשטות – "אֶל אֶספַּניוֹל" . עוד בשלבים שבהם "חיפשתי את הספר" הנוכחי, 1 כלומר שעה שעדיין תהיתי מה יאפיין בצורה הקולעת ביותר את סיפורה של סבתי המשולב בחיַי שלי ובחייהם של שאר בני משפחתי, קפצו לפניי הפתגמים ופניני הלשון שבהם היא תיב� לה את השיח שלה ובוודאי את הקוֹנְסֵזַ'אס, הסיפורים הרבים שקלחו מפיה . לכן החלטתי לצאת עם סבתי למסע, שבו פתגמיה, אמירותיה וציטוטים מדבריה וכן השירים ששרה יהיו לי לאבני דרך – רומן שתבליניו פתגמים ואמירות, ומה ההבדל ביניהם ? פתגם בעיניי מתאר בדרך כלל פעולה ונושא עימו מוסר השכל, בעוד שאמירה מתארת לרוב מצב, אדם או קבוצה של אנשים . למשל, סבתי נהגה להשמיע בקריצה אזהרה לכלות הצעירות עם הפתגם, "קַרְנֶה פְרֶסְקָה נוֹסֶה אָמוֹסְטְרָה אָה לָה קוֹסוּאֶגְרָה" – בשר טרי אין מראים לחמות, כי אחרי שמבשלים או צולים אותו, הוא מצטמק ואז החמות ...
אל הספר