מוסדות לילדים עזובים ביישוב ועיצוב זהותם 245 יש ברחובות ובפרוָרי העיר הרבה נערים בגיל צעיר הסובבים יחפים ובלויי לבוש ואינם מחונכים כמו שדרוש יש ילדים, עשירים ושבעים הלבושים יפה ויפה מבלים אז מדוע, מדוע יהיה הבדל ? הרי חיָב מִשהו, לדאוג ולדאוג כדי שכל נער יוכל לחֹ ג את חג נעוריו בשובע ובחנוך כדי שלא יקום דור של דל ונמֹ ך . 1 שיר זה, שכתב בשנת 1947 ילד עלום שם שחסה בבית הנוער העירוני בתל אביב, משקף במבט 'מלמטה' את התופעה שפשתה בארץ למן שנות השלושים, ושכונתה באותם ימים 'העזובה' : ילדים ונערים שהסתובבו בלא השגחה ובלא מסגרת יציבה ונוכחת, כמו משפחה או בית ספר . לעזובה יוחסו בעיות רבות, אישיות, חברתיות ולאומיות . בייחוד בלטה התופעה בהנגדה לדגם האידאלי של הילד הציוני שטופח ביישוב, הילד שבו, סברו, טמון עתיד הלאום . מקצת הילדים והנערים העזובים נקלטו במוסדות סגורים ( פנימייתיים ) , בהם ארציים, בחסות הוועד הלאומי, בהם עירוניים . מוסדות אלה תפסו את עצמם כתחליף למשפחות הילדים ולפיכך היו אמורים לספק להם מסגרת תמיכה פיזית ורגשית . היו מוסדות שהתנהלו באופן מועיל וחיובי והיו שהתנהלותם לקתה במעט או בהרבה...
אל הספר