פרק ראשון: מפולין ועד יפו

12 | הצועד מול הזרם של העיירה וסביבתה, היה שייך כמעט כולו ליהודים . עד 1910 גדלה האוכלוסייה היהודית בקוטנה בכ - 3900 נפש, מהם כ - 2800 שהשתכנו במקום מאז המפקד של 1897 . עם הקמתה של פולין העצמאית פחת מספרם של היהודים בקוטנה, ופחת גם חלקם באוכלוסיית העיירה : 6,784 ב - 1921 ( 5 . 42 אחוז ) 6,440 ב - 1931 ( 27 אחוז ) . קוטנה היא עיירת הולדתו של הסופר שלום אש, שתיאר אותה בספרו "העיירה" ובמחזה "מוטק'ה גנב" : בעלי בתים "מתנגדים" לצד חסידים מכל הסוגים, למדנים לצד "עמך" ומשכילים קוראי הצפירה . במפקד של 1897 ציינו כל יהודי העיר את היידיש כשפת אימם, למעט בודדים שציינו את העברית כשפתם ושלושה שציינו שפות אחרות . בקוטנה היהודית, "החוש לפעולה קהילתית היה מפותח מאוד" : מראשית המאה העשרים התנהלה בעיירה פעילות תרבותית יהודית ענפה, שכללה ספריות וחוגים ספרותיים, הרצאות והצגות תיאטרון . "גם העיתונות היהודית זכתה כאן לתפוצה רבה" . התפתחה בה גם פעילות פוליטית מגוונת : "אין לך זרם פוליטי שלא היה מיוצג בעירנו קוטנה . . . התסיסה והערנות כאן היו כבעיר גדולה" . כך התקיימו ופעלו, זה לצד זה, "אגודת ישראל", "מזרחי",...  אל הספר