] 380 [ אישיות ושלטון כמו שציינתי במבוא, קרל מרקס נעזר במושג ״שיווי משקל מעמדי״ כדי להמחיש את התנאים המוקדמים שאפשרו ללואי בונפרטה, שנראה בעיניו חדל אישים גמור, להחזיק בשלטון בצרפת באמצע המאה התשע עשרה . פירוש הדבר היה שהן המהפכנים הן המעמד השליט לא היו חזקים די הצורך לגבור זה על זה, וכך התאפשר לאדם ״מבחוץ״, חסר כל מעלות אישיות, להשתלט על המדינה . אבל שיווי משקל מעמדי כזה אינו מועיל כלל להבנת מקרי הבוחן שלעיל, אולי חוץ מספרד בשנות השלושים . לא היה שיווי משקל בין המעמדות כשתפסו מנהיגים קומוניסטים ( לנין, סטלין, טיטו ) את השלטון בארצותיהם . ברוסיה כבר היה המעמד השליט מובס ( אף על פי שבימי לנין נדרשה מלחמת אזרחים אכזרית כדי להשמידו כליל ) . שיווי משקל מעמדי אינו רלוונטי גם כשמדובר בגורבצ׳וב . להלכה לא היו הבדלי מעמד ב״דיקטטורה של הפרולטריון״, אבל למעשה צמחה בברית המועצות שכבה של פקידים ופעילים ששירותם למדינה ולמפלגה הקנה להם זכויות יתר ויתרונות חומריים שרוממו אותם מעל רוב רובה של האוכלוסייה . כך היה בכל ימיו של המשטר הסובייטי, גם בימי גורבצ׳וב . אבל זה לא היה שיווי משקל מעמדי . זה אף לא ה...
אל הספר