216 | עם הנקמה תבוא הנחמה על הרכבת בעלות השחר, כשקרני אור ראשונים חדרו לקרונות דרך שני הפתחים הצרים שבקצוות הקרון מלמעלה, שגם הם כל רוחבם לא עולה על עשרים סנטימטר שאובטחו בתיל דוקרני, התחלתי להביט מסביבי ולסקור את חבריי לקרון, אחי לצרה, לפחות אלו שעומדים על ידי . כמעט שאינני רואה אחד ממכירי ממחנות הקודמים . חלק גדול מאנשי הקרון הם יהודי הונגריה, ביניהם מכל הגילאים, וקצת מיהודי לודז' . פה לראשונה נפגשתי בשרידי יהדות ליטא המפוארת, בפינה השמאלית תפסו להם אלה את מקומם, כעין קבוצה שלימה שהחליטו לעבור ביחד את המסע וכך הצליחו להיכנס לתוך הקרון, בניגוד אלי, שבזמן ההעמסה על הקרונות נאבדתי מבין חבריי הקודמים . רובם בגיל צעיר, נוער פורח, יוצאי קובנא טלז ושאוול, רק לא מזמן כנראה הגיעו למחנות מהגיטאות שבסביבתם, כי מראם עודנו טוב וביניהם גם חסונים . משוחחים ביניהם ביידיש העסיסית שלהם, ובלבביות המסוגלת ליהודי ליטא מאז ומתמיד . עכשיו כמעט שהנני רואה אותם לראשונה בחיי בהמוניהם . עוד בשעות הראשונות של הבוקר וכבר מתחילים לתכנן תוכניות, אחד מוציא אולר ומתחיל לחטט איתו בפינת הקרון, אבל הסיכויים הם חלשים . ...
אל הספר