180 | עם הנקמה תבוא הנחמה כמה סמרטוטים מעובדים מנייר ומסומנים בפסים לכל ארכם, אלה יכסו את מערומיך ומתפקידם יהיה לשמור עליך מהקור . אותם תלבש יומם ולילה בלי הפסק עד . . . גם ה'עד' כמעט ידוע וברור, כשם שיודעים את שאר הפרטים שעליהם ידענו עוד ממחנה פאולבריק, עת הצליחו חלק מאיתנו לבוא בקשר במקום העבודה עם כמה יהודים שכבר אז נמצאו במחנות הריכוז פינפטייכן וגרוס-רוזן . ראינו אותם בעינינו ומאז גדל הפחד והמורא לקראת היום הזה שעכשיו הוא הגיע . מחנינו האחרון מסוגו חוסל, ואנחנו, אנשיו, נמצאים ברכבת המתקדמת לקראת מטרתה הידועה . אבל יש גם בלתי ידוע . איננו יודעים את המקום לשם אנחנו מובלים, ועל הנושא הזה מתווכחים ומביעים דעות . הכל עולה על הדעת חוץ מהאמת הטרגית . הרכבת מתקדמת לאיטה כאילו רוצה היא להקשיב לשיחותינו ולויכוחינו, שמתנהלים ללא הפרעה . השומרים אינם נמצאים בתוך הקרונות אלא מחוצה להם על יד הכניסות, תפסו עמדות על המדרגות ומוכנים להפעיל את נשקם על כל מי שינסה לברוח ולנקום בנשארים בקרון, ולאור היום אין איש מעלה על הדעת צעד מעין זה . אוחזים בכלל הישן, בזמן שמוות בטוח ומיידי אורב לך בכל רגע, דחהו מ...
אל הספר