159 | מעבדות לעבדות אינו טומן ידיו בצלחת . שפיגל היקר, ושמואל שרר סדרן המחנה שגם הוא מצטיין בסתם מכות רצח על לא דבר, מכה הוא על ימין ועל שמאל, אבל יש ותקפתו רוח חרטה ואז מתנהג הוא ימים ספורים בשקט, אך לאחריהם חוזר לסורו כבראשונה ככלב השב על קיאו . ישנם עוד ועוד, קטנים וגדולים, וישנם גם מספר שקטים ברובם, אלה שהגיעו לא מזמן למחנות והינם מחזיקים מעמד . ראשי המחנות שניים הם במספר, אברמצ'יק להלכה, וברוך מייסטר למעשה . הראשון סתם טפט ובור, כל המחנה אינו מעניינו, שיתהפך, ורק שישיג את תענוגו . גם להכות הינו יודע, והעיקר שכל אישיותו אינה מוסיפה כבוד לאנשי המחנה . כישרונותיו אינן מספיקים להשליט סדר, וחלקו גדול ברודנות שהונהגה פה . השני ברוך מייסטר, הנני מכירו מזמן . ראיתיו לפני שנתיים במחנה המעבר בסוסנוביץ', ומשם יצא למחנה מרקסטנד, עלה לגדולה ונהיה ראש היהודים . מספרים עליו נוראות במחנה ההוא, שכספורטאי ומתאגרף הפיל במכותיו חללים רבים והכל למען הסדר כביכול . בהגיעו לפה לקח לעצמו את תפקיד השלטת הסדר במחנות, ואמנם ניכר פה שינוי מה לטובה . אין להכחיש כי הוא בעל כשרון גדול, הופעתו החיצונית כולה אומרת...
אל הספר