86׀ רותי שפר ישב בכלא . שבועיים לפני מלחמת ששת הימים קיבלנו אשרת עלייה, אבל כשהתחילה המלחמה, עצרו את כל האשרות ולא נתנו לאף אחד לצאת . כשהמלחמה נגמרה אישרו לכולם לצאת, פרט למשפחה שלנו . לא ידענו למה . אבא שלי, שהיה "מאכר" רציני, מצא איזה שטינקר בקג"ב, נתן לו כמה בקבוקי וודקה, ובאמצעותו נודע לנו שעל התיק שלנו היה כתוב : top top top secret , והתברר לו שבגלל שאחות של אמא שלי עבדה באיזשהו בית חרושת, שחשבו שאולי יְיַצרו שם בעתיד איזשהו בורג שעשוי לשרת את התעשייה הצבאית, זה כבר הספיק להם . וככה ארבע שנים המשפחה חיה על המזוודות, עד שבשנת 1971 אבא שלי וחברים החליטו שהם הולכים להפגין מול משרד הפנים בברית המועצות . זה היה אקט מאוד מסוכן, משום שיכלו לזרוק אותם לסיביר, ואף אחד לא היה יודע מה קרה להם . הם היו קבוצה של ציונים שעשו הרבה צרות, עד שבסופו של דבר הרוסים פשוט רצו להיפטר מהם, ונתנו להם שבועיים כדי להסדיר את הניירת ואת כל השאר, ולצאת מברית המועצות . יצאנו מריגה ברכבת למוסקבה, וממוסקבה היינו אמורים לטוס לווינה, ורק כשההורים שלי ראו את השלט : " Vienna Airport " הוקל להם . אני לא זוכרת ילדות ט...
אל הספר