40 | אבחון, סיווג וקריטריונים לתסמונת הפיברומיאלגיה בפרק זה נסקור את התהפוכות שעברה תסמונת הפיברומיאלגיה מבחינת הקריטריונים לאבחון ולסיווג, נסביר את מקור הבלבול וננסה להבין באיזה אופן הדברים עשויים להתפתח בעתיד . עד שנת 1990 הייתה הפיברומיאלגיה, או בשמה הקודם ״פיברוזיטיס״, אבחנה קלינית שהתבססה בעיקר על התרשמותו של הרופא המטפל . מצב זה גרם כמובן לקושי ולאי - אחידות, כאשר אותה חולה עשויה להיות מאובחנת אחרת על ידי רופאים שונים . בנוסף, מצב זה גרם לקושי בקידום מחקר בתחום, כיוון שקשה לגייס אוכלוסיית חולים דומים לצורכי מחקר בהיעדר קריטריונים ברורים . בשנת 1990 ישבה על המדוכה ועדה של מומחים מטעם הקולג׳ האמריקאי לראומטולוגיה ( ACR ) וקבעה לראשונה קריטריונים לסיווג תסמונת הפיברומיאלגיה . קריטריונים לסיווג ( קלסיפיקציה ) נועדו במקורם להגדיר מיהם החולים שמתאימים לאבחנה מסוימת לצורכי מחקר וכך לאפשר ניהול מחקרים קליניים אחידים . עם זאת, אף על פי שהקריטריונים נועדו למחקר ולא לשימוש בחיי היום - יום, לעצם פרסומם של הקריטריונים על ידי ה - ACR הייתה תהודה רבה, ובתוך זמן קצר הם החלו לעשות דרכם גם אל תוך ...
אל הספר