ד. לִיקוֹן

אריסטו וממשיכיו 123 מייחלים כי עשו כן, נהג להשיב כדבעי באופן הבא : הוא אמר כי הם מאשימים את עצמם, מאחר שבאמצעות משאלה בלתי אפשרית הם מביעים חרטה על עצלנותם הפסולה . 142 נהג לומר כי הםבאשר לאלה המתדיינים [ שלא ] כהלכה, סוטים מטיעונם כאילו היו מודדים בעזרת סרגל עקום דבר מה ישר מטבעו, או מבקשים לראות השתקפות פנים במים סוערים או במראה מעוּותת . ועוד אמר, כי רבים מבקשים את זר הניצחון בכיכר העיר, אך את זה שבאולימפיה — 143 ( 67 ) לעתים קרובות גם ייעץמעטים או אף לא אחד . לאתונאים בנושאים רבים והיטיב עמם למכביר . כן היה מקפיד בלבושו הקפדה יתרה, עד כי לא ניתן היה לעלות על רכות בגדיו, כשם שמוסר הרמיפּוס . ברם הוא היה גם מתעמל נלהב ביותר ובעל כושר גופני טוב ותוארו לעין רוֹאָה היה כולו כתואר אתלט, אוזניו עבות כאוזני כרובית של מתאגרף וגון עורו שחום, כשם שמוסר אנטיגונוס איש קריסטוס . לכן נאמר כי התאמן בהיאבקות ובמשחקים הטרויאנים אשר במולדתו אף שיחק בכדור . לא היה עוד 144 אשר חביב כמוהו בחצרותיהם של אֶוּמֶנֵס ואַטַּלוֹס, 142 כך על פי תיקון הטקסט של Casaubon : ςῶθρὀ ) κὐο ) 143 "לבקש את זר הניצחון בכיכ...  אל הספר