ג. פּוֹלֶמוֹן

דיוגנס לארטיוס 28 46 בקסמו . בכל מקרה,ניתן לשינוי ; ומשום כך נשבה קְרַנְטוֹר כשכלב שוטה נשך אותו באחורי ירכו, הוא לבדו לא החוויר ; ומשקמה מהומה בעיר לאחר שהבינו מה אירע, הוא נותר שווה נפש . גם בתיאטראות היה אדיש מאין כמוהו . ( 18 ) הנה פעם 47 המכוּנה קְלִיטַיְמְנֵסְטְרָה, הקריא לו ולקְרָטֵס נִיקוֹסְטְרַטוֹס, 48 קְרָטֵס התפעם, אך פולמון נותרדבר מה מאת המשורר . כשהיה, כאילו לא האזין . ככלל היה הוא אדם כעין זה שמתאר 49 בחיבורו על הציור . הלא הוא טוען, כי נחרצוּת מֶלַנְתִּיוֹס מסוימת וכן חומרה צריכות להיות נסוכות על יצירות אמנות כמו גם על אופיו של אדם . אמת, פולמון נהג לומר, כי יש 50 לבל נהיה להתעסק בעובדות ולא ברעיונות הדיאלקטיקה, 46 קרנטור איש סוֹלִי היה אף הוא מאנשי האקדמיה ; ראו להלן סעיפים 24 – 27 . 47 אין בידינו ידיעות על איש זה . הואיל וכינויו היה קליטימנסטרה ( היא אשת אגממנון, שדמותה הייתה נפוצה במחזות רבים ) , אפשר להסיק כי היה שחקן בטרגדיות . 48 הכוונה ככל הנראה להומרוס . קרטס ירש את פולמון כראש האסכולה ( ראו להלן סעיפים 21 – 23 ) . 49 מלנתיוס ( או מלנתוֹס ) , צייר מן המאה הרביעי...  אל הספר