170 | רוני מגידוב תיאור ההתרחשות בשנים הללו יוצר סוף מערער בספר . השנים הללו אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין - לִי בָהֶם חֵפֶץ הן שנים של חושך . זו עת שבה יָזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת . וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּכָּל - בְּנוֹת הַשִּׁיר . גַּם מִגָּבֹהַּ יִרָאוּ וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה מה יש בפסוקים הללו שמסעיר את תודעת הקורא ? את פסוקים ב׳ - ה׳ אפשר לקרוא לאור כמה פירושים . התנוונות הגוף בזִקנה הפירוש העתיק ביותר לפסוקים ב׳ - ה׳ רואה בהם אלגוריה לאיברי גוף האדם בזִקנתו . אלה מתנוונים, נחלשים ומאבדים מיכולת 107 תמונה מפוכחת זו שלהתפקוד שלהם . הזִקנה, שמזומנת לחלק ניכר של האנושות, 107 פירוש זה מופיע כבר בתלמוד הבבלי, שבת קלא ע"ב - קלב ע"א . ב עַד אֲשֶׁר לֹא - תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם . ג בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ ...
אל הספר