302 אביבה גיטלמן המרכיבות אותה ; הדקדוק ככוח לשוני המהווה תשתית רעיונית 457 ומתווה את הכיוון הרעיוני של השפה . בפרק השביעי אבקש להוסיף על המחקר הקיים ולהציג צורת מחשבה הנאחזת בסימנים שונים, במבנים ובתבניות, הנענים לכללי המחשבה היצירתית והאסוציאטיבית . כל זאת במטרה לארגן, לחבר ולגבש את מערכות השפה השונות . אראה כי לשם כך היה על רוזנצווייג לשבור את ההבנה הלשונית-טקסטואלית הנטועה בעיקר בתרבות המערבית, ולהתבונן בצורה שונה הן במציאות והן בדרך שבה אנו מתבוננים במציאות ומתעדים אותה . רוזנצווייג החל לחפש הנחות יסוד, צורות הסתכלות ונקודות מבט היוצרות דפוסי חשיבה נוספים הנוגעים לשפה ולטקסטואליות . מדובר בצורת חשיבה והבניה התרות אחר זהות בין הפכים, בין תפיסות משתנות ובין יסודות נסתרים והפכפכים, כל זאת מתוך הבנה שהחיים ממלאים עצמם באלמנטים מתהווים ( becoming ) המבקשים לחלוש על המסתורין . במבנים מגוונים אלה מתאחדת הדעת ההגיונית עם השקפות מעורפלות ומסתוריות, עם הבנות אנטינומיות אנטיתטיות, עם האישור ועם השלילה, ועם מערבולת גועשת וסואנת של תודעת האדם על כל משבריה ומכאוביה . את זאת יכלה לספק לו התבוננו...
אל הספר