4 תחילת המאה ה 19 - מתוך האורתודוכסיה

239 האמנות והיופי בהגות היהודית בעידן הרנסנס והנאורות לגבי סביבתו האנושית ולגבי הטבע . לבחירתו יש תכלית . בחירה שאיננה נכונה עלולה להמיט פגעים ואסונות, להרע לו עצמו ולסובב אותו . האדם לא תמיד מבין את המצוות, אם כי הוא יכול להבין את תוצאותיהן וגבולותיהן על פי הניסיון והתבונה האנושית . לא תמיד הוא יורד לעומק הבנתן, אבל אמונתו בגורם החיצוני העליון נוסכת בו ביטחון בעשייתן . אף על פי כן, שטיינהיים מבקר בניתוחיו רבות מן ההלכות שנכתבו בתורה שבעל פה, מן המשנה ועד פסיקות רבנים בני זמנו, ומוכיח שנכתבו לזמנן, ואין בהן תרומה לזמנים אחרים ולזמנו הוא . כך הוא עומד על חשיבות הבחירה המבוססת על בחינה, נסיון ותבונת האדם, הנשען על הראשית, על התורה . אלוהים הוא בעל הרצון החופשי המוחלט, שברצונו וברצותו ברא את העולם והאדם . האל הבורא לא היה אזוק לחומר שקדם לו, הוא ברא יש מאין, והוא שקבע את חוקי הבריאה . הכול נעשה לפי רצונו החופשי המוחלט, והוא העניק לאדם את חופש הבחירה, אבל גם יצר את הטבע וחוקיו . בטבע מתקיימת מערכת סיבות, דטרמיניזם של הטבע, ולאדם המודע ולומד את הטבע הכוח לעיתים להתחמק מחוקיות הטבע, ולעיתים ...  אל הספר
רסלינג