זהורית אסולין 18 תודה לחברות יקרות : לחפציבה כהן‑‑מונטגיו, על סבלנותה, נדיבותה ועצותיה החכמות בתחום עריכת הלשון ; לד"ר גלית ברקת דניאלי, על נוכחותה המיטיבה והתומכת בצומתי קושי במסע הממושך של כתיבת העבודה . תודה לבנותיי אהובות ליבי, אופיר וניצן, שאיפשרו לי את המסע הארוך הזה שתפס מקום לא‑‑קטן בחיי ובחייהן . ולבסוף, תודה אחרונה החמה ביותר להוריי, שנטעו בי את אהבת הידע, הסקרנות האינטלקטואלית והאמונה ביכולת להרחבת הדעת . לאמי יהודית, תיבדל לחיים ארוכים, על כך שהורישה לי תחושת נמרצות, חיוניות, אהבת החיים ואת האמונה שכל חלום אפשר להגשים . ולאבי רפאל ז"ל, שייחל לראותי מסיימת את הדוקטורט, אך לצערי כוחותיו לא עמדו לו והוא נפטר באלול תשע"ז . ספר זה מוקדש לזכרו .
אל הספר