פרק 1. חופש הביטוי בישראל: ההסדר החוקתי הקיים

13 במניעת ביטוי על ידי הרשויות הוא מבחן הוודאות הקרובה, שבמסגרתו נדרשת הרשות להראות כי הגבלת חופש הביטוי נחוצה כדי למנוע פגיעה קשה בשלום הציבור או בביטחונו ברמת הסתברות קרובה לוודאי . במקביל, בית המשפט אימץ פרשנות תכליתית לדיני לשון הרע שנועדה להבטיח את חופש העיתונות ולמנוע צינון יתר של חופש הביטוי . 14 עקרון חופש הביטוי שימש את בית המשפט גם לפרשנות של איסורים פליליים — דוגמת המרדה, הסתה לגזענות ושבח למעשה טרור — המגבילים את חופש הביטוי . 15 לאחר חקיקת חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, חופש הביטוי זכה למעמד חוקתי על-חוקי, כ"זכות-בת" של הזכות לכבוד האדם . 16 גישה זו קיבלה ביטוי תחילה באמרות אגב של חלק מהשופטים . 17 כך למשל, בעניין גולן הדגיש השופט מצא כי — אמנם חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו אינו נוקב בשמו של חופש הביטוי ואינו מגדירו, בלשון מפורשת, כזכות יסוד . אך אין בכך כלום ; אף ללא הוראה מפורשת כלול חופש הביטוי בכבוד האדם [ . . . ] שכן, מהו כבוד האדם ללא החירות היסודית הנתונה לאדם, לשמוע את דברי זולתו ולהשמיע את דבריו שלו ; לפתח את אישיותו, לגבש את השקפת עולמו ולהגשים את עצמו ? ! 18 14 רא...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר