13 במניעת ביטוי על ידי הרשויות הוא מבחן הוודאות הקרובה, שבמסגרתו נדרשת הרשות להראות כי הגבלת חופש הביטוי נחוצה כדי למנוע פגיעה קשה בשלום הציבור או בביטחונו ברמת הסתברות קרובה לוודאי . במקביל, בית המשפט אימץ פרשנות תכליתית לדיני לשון הרע שנועדה להבטיח את חופש העיתונות ולמנוע צינון יתר של חופש הביטוי . 14 עקרון חופש הביטוי שימש את בית המשפט גם לפרשנות של איסורים פליליים — דוגמת המרדה, הסתה לגזענות ושבח למעשה טרור — המגבילים את חופש הביטוי . 15 לאחר חקיקת חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, חופש הביטוי זכה למעמד חוקתי על-חוקי, כ"זכות-בת" של הזכות לכבוד האדם . 16 גישה זו קיבלה ביטוי תחילה באמרות אגב של חלק מהשופטים . 17 כך למשל, בעניין גולן הדגיש השופט מצא כי — אמנם חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו אינו נוקב בשמו של חופש הביטוי ואינו מגדירו, בלשון מפורשת, כזכות יסוד . אך אין בכך כלום ; אף ללא הוראה מפורשת כלול חופש הביטוי בכבוד האדם [ . . . ] שכן, מהו כבוד האדם ללא החירות היסודית הנתונה לאדם, לשמוע את דברי זולתו ולהשמיע את דבריו שלו ; לפתח את אישיותו, לגבש את השקפת עולמו ולהגשים את עצמו ? ! 18 14 רא...
אל הספר