214 _ הנגב בהתיישבות ובמלחמה ראשון בכיוון זה נעשה בפעולות הראשונות שנקטו . בכל התקציבים המשוערים להיזרק הנגב ניתן למצוא סעיף שהקצה לכל יישוב, קטן או גדול, ארבעה מכלי מים, כשכל אחד מהם בן 5 מ"ק . היתה זו עלייה תלולה בכמות המים שניתן לאחסן ביישוב שלא נבנה בו מגדל מים . צעדים נוספים להפחתת תלות היישובים נעשו בכיוון מציאת מקורות מים חלופיים . בשאלון שהופץ ביישובים במרס 1948 כדי לעמוד על מצבם המדויק, הם נשאלו בדבר מקורות מים אפשריים בסביבתם . מתשובותיהם אפשר ללמוד כי בכל יישוב ניתנה תשומת לב לפתרון מעין זה והעניין נבדק . הצעותיהם כללו שימוש בבארות ובבורות מים של ערבים בסביבתם הקרובה והיו כרוכים בפעולה צבאית . מצב בסיסי חמור יותר היה ביישובים שלא היו קשורים לקו המים, כגון ח'זעלי וחלוצה בגזרת הגדוד השמיני והצרים בגזרת הגדוד השני, שקו המים אליה נותק עם תחילת המערכה בנגב . הספקת המים אליהם התבססה אך ורק על הובלת מים ממקורות מים שנמצאו ברשות היהודים, ממשמרהנגב לחצרים ומרכיבים לח'זעלי ולחלוצה . בחצרים נמצא כעבור זמן פתרון מקומי עלידי שאיבת מים מבאר ערבית קרובה . שחיקת הרכב שהוביל מים, עקב הדרכי...
אל הספר