210 הנגב בהתיישבות ובמלחמה בתוך הנגב שעיכבו את האספקה . השפעת גורמים אלה הביאה לכך שהיישובים המשיכו להשתמש לצריכה שוטפת במלאי החירום הקיימים ובאלה שנרכשו והגיעו הפתרון שאומץ נטה לפעול בדרך של הקלת העול הכספי של היישובים . הוענקו להם מקדמות לקניית אספקה שוטפת ותשלומי המחלקה להתיישבות של הסוכנות הועברו למרכז החקלאי והוא מצדו מימן את רכישותיהם . שני קווי פעולה איפיינו את תנועת האספקה אל יישובי הנגב ומהם לפני ה 29 בנובמבר . האחד, היישובים ערכו בנפרד את קניותיהם במוסדות המיועדים לכך שהיו כולם מחוץ לנגב . האחר, השיטה הריכוזית שמוסדות השיווק פעלו עלפיה אילצה את ישובי שערהנגב לשלוח את תוצרתם החקלאית למחסני תנובה במרכז הארץ ולרכוש שם את צורכיהם . מיד לאחר הקמת ועדת הנגב עמדו מספר גורמים על האבסורד שבשיטה זו, שהוחמר עקב הקשיים בתחבורה . הרעיון הראשוני ביחס לארגון האספקה בא להפחית את התנועה הלוך וחזור של קנייני היישובים בין הנגב לבין מרכז הארץ הוחלט למנות ספק ראשי שירכז ויתאם את הרכישות של היישובים מחוץ לנגב לא רק בתחום המזון בלבד אלא גם במגוון רחב של רכישות . מאוחר יותר הוחלט גם על ביטול העבר...
אל הספר