כלכלה ותעסוקה

חיזוק היישובים בנגב 201 מסמך של גבר­עם שהתריע על כך שהמוסדות הלאומיים אינם משתתפים בהוצאות אלו, פירט 32 אנשים ביום העוסקים מדי יום ביומו בעבודות הקשורות באבטחה ובביטחון, ללא עבודות ביצורים . 27 הביטחון נגס בכוח­האדם של יישובים בתחומים נוספים, שאמנם לא פגעו בהכנסות היישוב אבל גם הם הפחיתו את העבודה בענפים משקיים . הם סיפקו שירותים שונים ליחידות הפלמ"ח ששכנו בתוכם ומקרבם גויסו חברים לשירות במפקדת חטיבת הנגב ובגדודיה . כעבור זמן העריך שריג שבקיץ 1948 הגיע מספר אנשי החטיבה שמקורם ביישובי הנגב ) כולל היישובים הצעירים ( ל­ 200 . 28 עומס ביטחוני קבוע התוסף לתעסוקת יישובי שער­הנגב כאשר הוחל בהקמת עמדות הבטון במרס 1948 . כיוון שהעמדות הוקמו מחוץ לשטח המוגן של היישוב הם נדרשו לאבטח אותן בזמן הקמתן . לאחר שהוקמו היה עליהם להחזיק בהן באנשיהם ואף להפריש לכך מספר כלי נשק ממערכת הגנתם העיקרית . היישובים ניסו להעביר מעליהם עול זה ולהטילו על חטיבת הנגב, אך ללא הצלחה משום שהחטיבה התמידה להקפיד שלא להקצות מכוחה לתפקידי חי"ם . מגמה זו של חטיבת הנגב מצאה את ביטויה בהמשך, כאשר היא נאלצה להחזיק בקביעות במשטר...  אל הספר
ישראל. משרד הביטחון

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור