התמודדות היישובים עם אתגרי התקופה והכנתם למבחן המלחמה

חקוק היישובים בנגב 199 2 . ריכוז מספר רב של אנשי הגוף המתיישב היה כרוך, לפי דרישת אנשי היישובים, בהבטחת תעסוקה לאנשים במקום . וכפועל יוצא מכך הוגשו על­ ידיהם תביעות לפיתוח משקי של היישוב בנגב והעברת ענפים כלכליים מהפלוגות ליישוב בנגב . 3 . בפלוגות נמצאו חלק גדול מהנשים וכל ילדי היישוב . אי­אפשר היה להשאירם עם מספר מועט מאוד של גברים . 3 . בכמה גופים התיישבותיים המספר האבסולוטי של החברים היה קטן מהמכסה שנתבעה להחזקה בנגב . 5 . התנועות הטילו על הגופים לשלוח חברים לעבודת שליחות תנועתית ואנשי היישובים התגייסו לשרת בכוחות הביטחון אם משום שהיו בעלי תפקידים חשובים ואם משום שסברו כי שירות ביחידה קרבית עדיף על הישארות בקיבוץ . 6 . חולים או מי שנזקקו לטיפולים רפואיים שונים מקרב אנשי היישובים היו חייבים לצאת אל מרכז רפואי מתאים . כל נסיעה לצורך זה או לחופשה ארכה, בתנאי התחבורה של הימים ההם, מספר ימים ואפילו שבועות . דרך הפעולה של המרכז החקלאי היתה בירורים ושכנוע הגופים, בעוד ועדת הנגב ניסתה למצוא פתרונות בתחום הכלכלי . כתוצאה מהמגעים שנתקיימו עם היישובים בתחילת ינואר ועל סמך הסיכומים אתם דיווח שט...  אל הספר
ישראל. משרד הביטחון

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור