ההתארגנות לחיזוק הנגב 133 ואילת . וייץ כאיש מעשה החושש לגורל היישובים חש שעליו להציב את הדיון על פסים מציאותיים יותר . הוא הזכיר, כי בתנאים הנוכחיים, שבהם אין ליהודים בעלות על קרקע ומשום חוסר כוחות, אין לעת עתה אפשרות לנקוט שיטת פעולה זאת . וייץ הציע כי רק לאחר יציאת הבריטים מהארץ, כאשר יתפנו המשטרות בערבה, אפשר יהיה להתבסס בדרך לאילת . במהלך הדיון נבחנו דרכים לחיזוק הנגב . וייץ הציע כי יתמנה "קומיסר', מעץ מושל אחראי לנגב שלידו תפעל ועדה מצומצמת . בןגוריון התנגד למינוי איש מיוחד לנגב אבל הסכים להקמת ועדה קטנה שתורכב מווייץ נציג חברת מקורות ונציג מערכת הביטחון . הרכב זה לא היה סופי משום שהיה צורך לצרף לוועדה עוד נציגים ממוסדות שונים . בדיון שהתפתח לאחר שיצאו משתתפי הישיבה מחדרו של בןגוריון, הועלו הצעות נוספות אולם הנושא לא סוכם באותו יום . וייץ קיים למחרת פגישה נוספת עם שקולניק, הרצפלד, קוזלובסקי ורוכל ובסיכומה נקבעו חברי הוועדה שתטפל בנגב : 19 יוסף וייץ נציג קק"ל יו"ר הוועדה; לוי שקולניק מנהל מקורות ונציג ההסתדרות הכללית; חיים גבתי נציג המרכז החקלאי ) הרצפלד, שעמד בראש המרכז ...
אל הספר