היחסים עם הבדווים

118 הנגב בהתיישבות ובמלחמה אלימות על יישובים חדשים . וייץ שבקיץ 1946 התנגד להתיישבות החדשה בנגב משום שראה את ההצעה כבלתי­מעשית, שינה את יחסו בהמשך ותמך בה . מהפך זה היה קשור, בין השאר, במידה רבה בהערכתו האופטימית לגבי הסיכוי להביא לשיפור היחסים עם הבדווים באמצעות מפעלי הפיתוח . בישיבה שנתקיימה ב­ 12 באוגוסט ,1946 אמר : "אם רק ניתן להניחו ] את צינור המים [ מבחינה טכנית ­ ] הוא [ עתיד לשמש גורם מקשר בינינו ובין הבידואים על ידי שניתן להם ולעדריהם מים לשתיה" . 118 בהמשך, עם התקדמות תכנון העליות הנרחבות בנגב, נראה היה שציפיותיו של וייץ הרחיקו לכת יותר . כדי לשכנע את קפלן, שרצה לבחון בקפדנות את הצד הכלכלי של עליות אלה, העלה וייץ על נס את הפירות המדיניים העשויים לצמוח מההתיישבות בנגב והביע את הערכתו כי אספקת מים לבדווים עשויה להביא לכריתת מעין הסכם ביניהם לבין היהודים . קו המחשבה שציפה להשפעתם המבורכת של מפעלי הפיתוח, תאם את ההסברה הציונית המסורתית . אם היו ספקות בעניין זה, הרי כאשר נקשר לנגב הוא נחזה כמעשי יותר ובעל סיכוי טוב יותר להגשמה . זאת, משום שני תנאי יסוד המיוחדים לנגב ­ המעשה המהפכנ...  אל הספר