70 הנגב בהתיישבות ובמלחמה פעולה זאת, שדרשה השקעת אמצעים מרובים . ובמיוחד כאשר אפשרות ביצועה לא היתה מובטחת . שתי התפתחויות מדיניות הציבו החל מאמצע 1946 את הנגב כשאלה בוערת ועקב כך כיעד מיידי ליישום האסטרטגיה היישובית . האחת, נסיגת המדיניות הציונית ממאבק חמוש והשנייה תכנית בריטית לפתרון בעיית ארץישראל המכונה תכנית מוריסוןגריידי . הפעולה הציונית בנגב החלה רק כאשר התחזית המדינית הציבה אותה כיעד של האסטרטגיה היישובית . כאשר זכה להכרה זו לא ניתן היה למדוד אותו באמת מידה המתבססת על תועלת כלכלית מיידית . רק כאשר גורם זה נעשה המכריע, לא מנעו התוצאות הבלתישלמות של הניסויים והקשיים האוביקטיביים בהתיישבות באזור שומם וחסר מים, את הפניית מאמץ יישובי מרוכז אל עבר הנגב .
אל הספר