ראשית הפעולה השיטתית לרכישת קרקעות בנגב

המצפים כחלוצי החדירה לנגב 41 מצב ההתקשרויות . אף שבךגוריון המריץ את קק"ל להתחיל ברכישת קרקעות בנגב נראה שעד סוף שנת 1942 היא התנהלה בקצב איטי . הסיבה העיקרית לכך, מלבד הקשיים המתלווים לכניסה לפעולה באזור חדש, היתה מצב צבאות בנות­הברית במדבר המערבי שהחמיר והלך . בפברואר 1942 נערך סיור של וייץ, באדמות שממזרח לחאן­יונס . מטרת הסיור, בחינת טיב החלקות שנרכשו על­ידי יהודים או שהיו עליהם חוזים . לאחר שחלה התקדמות באיסוף המידע ובבירורים ביחס למצב הבעלות היהודית על האדמות בנגב, הוחלט בקק"ל להתחיל בפעולה מעשית . בדיון דירקטוריון קק"ל, שהתקיים בקיץ ,1942 העלה וייץ הצעה לקנות את הקרקעות ממזרח לבאר­שבע, שרכשו יהודים פרטיים מאנגליה, באמצעות סמילנסקי . ההנמקה להצעתו הסתמכה על שמוסד ציוני ­ הכשרת הישוב, הוא שרכש את קרקעות הללו בעבורם ועתה אין הקונים יכולים לממש את קנייתם . ארגומנטציה זאת הציבה את קק"ל במידה מסוימת כאחראית מוסרית לפעילות הקרקעית של מוסדות אחרים של התנועה הציונית . בהמשך הוסיף וייץ שאם טיעון זה יתקבל הרי אי­אפשר יהיה להגביל אחריות קק"ל רק לגבי קרקע שהעברת הבעלות עליה הושלמה וצריך יהיה ל...  אל הספר