פרק א': "...עם מקלות כתחליף לריבים"

ט תוכנית הצפון ומשרד המלחמה הבריטיים, גובשו עקרונות הפינוי . הוחלט כי יפונו רק אזרחים בריטיים ­ יהודים וערבים ישארו בארץ . הנימוק היה שקשה מאוד לפנות כחצי מיליון יהודים מבתיהם, ולהעבירם צפונה . זרימה של פליטים תשבש את דרכי הנסיגה של הצבא הבריטי . במחווה מיוחד משרד המושבות היה מוכן לסייע בפינוי המנהיגות הפוליטית של היישוב היהודי, ושל מנהיגים ערבים שנחשבו מתונים . 3 התכניות הובאו לידיעתו של הנציב­העליון מקמייקל . ותגובתו היתה מפתיעה ) בהתחשב בגישתו ובמדיניותו האנטי­יהודית והאנטי­ציונית ( . "אי אפשר מבחינה מוסרית וחוקית", כתב הנציב למשרד המושבות,4 "לעשות סידורים לפינוי אזרחים בריטים, ולהשאיר את היהודים מאחור כיוון שגורל היישוב היהודי תחת כיבוש גרמני יהיה גרוע בהרבה מגורל הבריטים תחת אותו כיבוש" . דאגתו זו של הנציב העליון, לא הטרידה כלל את מטה הצבא הבריטי בארץ­ישראל . סיר הרולד מקמייקל נתבע להתיישר עם הקו של משרד­המושבות כלומר, שהיהודים ישארו במקומם והבריטים יפונו ויסוגו . לאחר השיחה שנערכה בין משה סנה ואליהו גולומב עם יצחק בךצבי, שבו השניים לתל­אביב ונועדו עם חברי הפיקוד העליון של ה"הגנה"...  אל הספר