התארגנות תושבי הגליל המערבי אחרי החלטת החלוקה

34 דוד קורן תבע גידור, בניין עמדות, התקנת תאורה וטלפון, שריון מבנים והקמת ביצורים שונים . התביעה כולה הגיעה לסך של 34,546 לא"י והתייחסה לכל יישובי האזור ­ נהריה, עברון, יחיעם, שבי ציון, רגבה, גרעין הנוער הציוני תימורים ) בעין שרה ( , מצובה, אילון וחניתה . לא כל הדרישות נענו מיד, אבל תושבי האזור החלו מיד בפעולה . ועד הגוש הגיע לידי הסדר עם "המועצה לאספקה וייצור", גוף ממשלתי של המנדט, שלפיו ניתנה תוספת של 5096 למנה החודשית של קמח, אורז, סוכר ושמנים . מחירי המזון לבעלי החיים עלו בצורה מבהילה, והיישובים התקשו מאוד להתמודד עם הבעיה . קושי מיוחד היה בהכנת מלאי לדלק : בנזין, גאז, סולר ונפט . במשקים קיבלו הלוואות בנקאיות רגילות להתקנת מיכלי דלק . בסך­הכל נדרשו 1,385 לא"י ­ לכאורה סכום פעוט, אך גם לצורכי אספקה לכל שמונת היישובים סכום זה לא היה מצוי בידי המתיישבים . אותה שעה היו באזור שני משוריינים בלבד, האחד בנהריה והשני בחניתה . בחניתה היה, עוד מימי המרד הערבי בשנת ,1938 משוריין שעמד בחצר . ועד הגוש דרש עוד משוריין לקיבוץ יחיעם ) דו"ח מפורט על הנשק והביצורים ראה בנספח ב', בסוף הספר ( . עד לנית...  אל הספר