] 57 [ משווייץ, ולמנכ"ל החברה מונה עמוס בן-גוריון, בנו של ראש הממשלה, קצין צבא וניצב משטרה בדימוס . להצלחת המפעל ולצמיחתו נלווה מחיר סביבתי . מאמצע שנות החמישים הותקנו במפעל מערכות קירור ואוורור, והרעש שבקע מהן היה מחריש אוזניים . "אחרי יום עבודה אין אנו יכולים, בגלל הרעש האיום, לישון או לנוח", התלוננו תושבים רבים שהתגוררו סמוך למפעל במכתב תלונה לרשויות, "אף ילדינו סובלים מחוסר שינה" . אלא שכל ניסיונות הפנייה לרשויות — למשרד הבריאות, למשרד ראש הממשלה, למועצה המקומית וגם למועצה למניעת רעש וזיהום אוויר — העלו חרס . הרשות המקומית הצדיקה את אוזלת ידה והתבססה על חוק העזר המקומי בדבר מניעת רעש אשר החריג במפורש מתחולתו רעש שמוקם ממפעל בעל רישיון לעסוק בתעשייה, אף שחוק עזר זה נחקק רק לאחר שהחלו להגיע התלונות על אודות הרעש . יתרה מזאת, הטיעון הזה רק הציף את השאלה מדוע לא ניצלה המועצה המקומית את סמכותה להטיל מגבלות על הרעש העולה מהמפעל ברישיון העסק שלו . אמנם מהנדס המחוז של משרד הבריאות, שידע על המטרד כבר בשנת ,1957 ניהל התכתבות ענפה עם הנהלת המפעל, אך המשרד לא הפעיל את סמכויותיו למנוע מטרדי רעש...
אל הספר