פרק 30: קנאה (1960)

| 303 קנאה בדרך כלל באופן טבעי, גם אם לעיתים היא מופיעה שוב ואז נעלמת שוב . ילדים בריאים רוכשים במרוצת הזמן את היכולת לומר שהם מקנאים, והדבר מזמן להם אפשרות לדון במה הם מקנאים, ולפעמים זה עוזר קצת . ברצוני להעלות את הרעיון שהדבר הראשון שיש לומר על הקנאה הוא שהיא מעידה על הישג בהתפתחות התינוק ומצביעה על היכולת לאהוב . הישגים נוספים מאפשרים לילד לשאת את הקנאה שלו . הקנאות הראשונות נובעות בדרך כלל מהופעתו של תינוק חדש, אך ידוע שגם כאשר יש רק ילד אחד במשפחה, אין בכך כדי למנוע קנאה . כל מה שגוזל את זמנה של האם עלול לעורר קנאה בדיוק באופן שתינוק חדש מעורר אותה . אני מאמין באמת ובתמים שילדים שקינאו, והתמודדו עם הקנאה שלהם, מתעשרים מן ההתנסות הזאת . זוהי דעתי, וכעת אני מציע שנאזין לכמה אימהות משיבות לשאלות ומדברות על קנאה . אימהות "גב' ס', ידוע לי שיש לך שמונה ילדים . האם מישהו מהם קינא באחר ? " "שניים או שלושה קינאו . הילד הראשון היה בן חמישה-עשר חודש כשהשני נולד, וכשהתינוק היה בן שלושה שבועות הנקתי אותו והילד ליטף את שערו ואמר, 'בה-בה' בקול מלבב ואני אמרתי, 'נכון שהוא מתוק ? ' כעבור דקה הקול...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ