לחשוב על ילדים — לדבר עם הורים | 280 כאשר אימהות מספרות לי על ילדים, אני בדרך כלל מדרבן אותן להיזכר בדברים שקרו ממש בהתחלה והיו אופייניים להם . הן אוהבות להיזכר בדברים האלה, המעלים את העבר בכל חיוניותו . הן מספרות לי על כל מיני חפצים שהתינוק אימץ ונעשו חשובים בעיניו ; חפצים שהוא מצץ או חיבק ואשר ליוו אותו או ניחמו אותו ברגעי בדידות וחוסר ביטחון ואף פעלו כתרופות הרגעה . החפצים מצויים באמצע הדרך בין להיות חלק מהתינוק ובין להיות חלק מהעולם . בתוך זמן קצר יזכו לקבל שמות כמו "טיסי" ( tissie ) או "נאמי" ( nammie ) המסגירים את מוצאם הכפול . הריח והמרקם הם המרכיבים המרכזיים שלהם, ואל תעזו לכבס אותם וגם לא להשאירם מאחור כשאתם יוצאים מהבית . תנהגו בחוכמה אם תניחו לחפץ מעין זה להתפוגג כמו אותו חייל זקן מהשיר שלעולם אינו מת ; אל לכם להרוס אותו, לאבד אותו או לתת אותו למישהו אחר . הדבר העיקרי הוא שלעולם לא תעמידו את התינוק במבחן : "האם הדבר הזה הוא משהו שהמצאת או שהוא חלק מהעולם שמצאת ולקחת לעצמך ? " לא יעבור זמן רב ואתם תצטרפו לתינוק שלכם באמירת "טא" ( ta ) , ובאופן זה תאשרו שהכלב הצמרירי הגיע כמתנ...
אל הספר