לחשוב על ילדים — לדבר עם הורים | 180 הזה, ולא להרחיב כמעט מעבר לתיאור של שני ילדים, פיטר ומרגרט, שאומצו במשפחה אחת . מכל מקום, עלי להדגיש שהתיאוריה תמיד קיימת ברקע ומאפשרת לי להעריך את מה שאני או ההורים עשינו אינטואיטיבית, לשמור על תחושה של מידתיות וגם להיעזר באמצעי הריפוי הנפלא שאליו אנו מתכוונים כשאנו אומרים ש"הזמן הוא המרפא הגדול" . אציין ששני ההורים למדו פסיכולוגיה ועברו אנליזה . לפני שאתחיל בסיפור האנושי שלי, ברצוני להציג כמה נקודות, שבסופן אציג סיכום תיאורטי קצר . ראשית, אם האימוץ מתנהל היטב, מדובר בסיפור אנושי רגיל . לכן, אם ברצוננו להבין את הבעיות הייחודיות לאימוץ, עלינו להכיר את השיבושים והמכשולים המאפיינים את המגוון האינסופי של הסיפור האנושי הרגיל . שנית, גם אם האימוץ מוצלח, יהיה בו משהו שונה מהרגיל ( ולדעתי תמיד חייב להיות ) הן עבור ההורים והן עבור הילד . למשל, אצל הילדים יש שוני בהרגשת החובה, והדבר עלול לגרום לקשיים אפילו במועד מאוחר . ילדים אינם צריכים להודות להוריהם שיצרו אותם, אף על פי שהם עשויים בהחלט להאשים אותם בכך . סביר שהם יניחו שהוריהם חוו משהו בעל ערך רב לעצמם בד...
אל הספר