לחשוב על ילדים — לדבר עם הורים | 122 אין להכחיש ששקספיר נזהר מלעסוק בילד בגיל הרך ובבעיות של גן הילדים . הוא היה יכול לכתוב : בתחילה הנה התינוק, הומה ומיילל ואף מקיא על זרועות האומנת, ואחריו הילד הרך שבריאות נפשו הוגיעה את מוחו של בן המאה העשרים . . . אך אין לי ספק שהקושי לנסח את הדברים האלה בחרוז לבן היה גדול ממידותיה של המוזה שלו . נסו לנסח "ילד בגיל הרך" במקצב הנכון ותבינו . אם כי אפשר גם שהפעוטות במאה ה- 16 היו מעין נערי-שליחויות בין המשרתות והמבשלות, ובתור שכאלה נסתרו מעיני הפילוסופים והמשוררים, שהתעלמו מהם . בימינו נערת השליחויות נעשתה למשרתת פלוס מבשלת, וכך זכתה להכרה, וגם הפעוטות זכו סוף- סוף לכבוד המגיע להם . קיימות שלוש גישות מובחנות לחקר הפעוט ; אלה עוסקות בהתפתחותו הגופנית, השכלית והרגשית, ולכל אחת מהן חשיבות משלה . יש נטייה, כך נראה לי, להקדיש תשומת לב רבה מדי לגישה הראשונה, זו של ההתפתחות הגופנית, ולרעיון שאם מטפלים בגופו של הילד הרך, כל שאר הדברים יתפתחו מעצמם . הדוקטרינה הזאת מסוכנת וסוזן אייזקס — שהיתה אמורה להרצות כאן הערב במקומי — שלחה לאחרונה ל"טיימס" מכתב בעניין הז...
אל הספר