פרק 12: המשפחה והבגרות הרגשית (1960)

| 115 המשעחה והבמרות הרמשית המתחים והלחצים האלה . אם נלך בכיוון הזה נגיע לדרך השנייה של הסתכלות על התפתחות אישית, שהזכרתי בתחילת המאמר . כשאנו שוקלים את תפקיד המשפחה, כדאי לנו לזכור את התרומות של הפסיכולוגיה החברתית והאנתרופולוגיה לנושא הזה . באשר לפסיכולוגיה החברתית, נוכל להזכיר את המחקר שפרסמו * לאחרונה וילמוט ויאנג, "משפחה וקרבת משפחה באיסט לונדון" . באשר לאנתרופולוגיה, אנו מכירים את הדרכים שבהן היבטים שונים של המשפחה משתנים ממקום למקום ומתקופה לתקופה ; לפעמים הדודים והדודות הם שמגדלים את הילדים, וההורות הממשית אובדת [ לילד ] ככל שהדבר קשור למודעות ; אבל תמיד יש ראיות לידיעה לא מודעת של ההורות האמיתית . נחזור לתפיסה הרואה בשלות כבריאות . קל מאוד ליחיד לזנק ולהתקדם שלב או שניים, להיעשות בשל מכפי גילו, להתבסס היטב כאדם בשעה שהיה אמור להיות פחות מבוסס ויותר תלותי . אנחנו צריכים לזכור זאת כשאנו חוקרים את הבשלות או חוסר הבשלות הרגשית של אותם יחידים שגדלו הרחק ממשפחותיהם . יכול להיות שיחידים אלה התפתחו בצורה כזו, שברגע הראשון עולה בנו הרצון להעיר : הוא או היא כל כך מבוססים ועצמאיים ; זה ב...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ