לחשוב על ילדים — לדבר עם הורים | 90 חודשים" . הניסוח שלי לדברים האלה הוא ש"היות בלתי רצוי, היות מושלך מאדם לאדם בחודשי החיים הראשונים, יוצר נטייה לחולי אנטי-חברתי" . בכל אופן, השקפותינו חופפות במידה כזאת שברצוני להדגיש את אחד מטיעוניו . נכון שהפרדת ילד מאמו לפני שהוא מסוגל לשמור את האם חיה בתודעה שלו היא מטבע הדברים רעה לכל ילד ועלולה לגרום להפרעות מכל סוג שהוא, תלוי במבנה הנפשי של הילד בשעת הפרידה . עם זאת, עלי לומר שתצפיות קליניות לאורך פרק זמן של עשרים שנה גורמות לי להאמין שהחולי האנטי-חברתי הוא יותר מחלה של ילדים נורמליים המופרעים על ידי הסביבה, בעוד מחלת המאניה-דפרסיה ( למשל ) היא יותר מחלה פנימית של ילדים שאינה קשורה, סיבתית, לאירועים סביבתיים חמורים . אני יודע שהקביעה הזאת עלולה להתבדות אם נבדוק אותה בצורה פרטנית מדי, ועם זאת אני סבור כי ניתן להפיק ממנה תועלת כפי שהיא . אין ספק שהמחקר של מחלת המאניה-דפרסיה צריך להיעשות על ידי פסיכואנליזה של מטופלים הלוקים במחלה, ואילו חקר העבריינות לא יוכתר בהצלחה אם יֵעשה על ידי פסיכואנליזה של עבריינים . פסיכואנליזה של עבריינים היא מלאכה מסוכנת...
אל הספר