האינטרנט מזכיר לי את הקוסם מארץ עוץ . בקנזס הכול היה אפור ומשעמם, אבל הבית של דורותי נגרף בסופה ומתנפץ בארץ עוץ . כאן הכול ססגוני ; הצבעים עזים, האור, הכול פועל אחרת מאשר בקנזס . בדומה לאינטרנט, ארץ עוץ היתה לפעמים מלהיבה ומרגשת, אבל לפעמים גם מציפה ומפחידה . ובדומה לדורותי, את חוקרת את הארץ החדשה הזאת ללא מפות או ידע על מה שמצפה לך . המבוגרים עדיין תקועים בקנזס, וברשת — כמו בארץ עוץ — את עלולה להיתקל באנשים חדשים שאולי אינם בדיוק כפי שהם נראים . הטלפונים החכמים בני עשרים שנה בלבד . זוהי באמת טריטוריה לא נודעת, ואיש אינו יודע איזו השפעה תהיה לה עלייך . אתן הילידות הדיגיטליות, הדור הראשון שנולד אל תוך העולם החדש 73 ההורים שלך הזה, ובמובנים מסוימים מדובר בניסוי חברתי ענקי . הם מהגרים דיגיטליים ; לא נולדנו אל תוך עולם דיגיטלי, ונאלצנו ללמוד אותו כמו שלומדים שפה זרה . מבוגרים רבים ממשיכים להיות מחוברים בצביעות מסוימת לתרבויות העולם הישן בו בזמן שהם נהנים מכל החירויות והתועלות הגלומות בזה החדש . החיים לפני האינטרנט נראים כיום קצת מעורפלים . איך זה עבד ? איך תיכננו משהו קבוצתי ? או שמרנו על ...
אל הספר