46 לשחק במחזה מיוחד שכתב בוראם, מחזה שסופו ידוע תמיד, אבל כל עוד משחקים אותו, הכל אפשרי . 7 . יהודים . אני חושב שתוך כדי קריאתו של הספר הזה, הפכתי ליהודי פעיל . זה הרגע שבו הבנתי שאני דומה, איכשהו, לגיבורי הספר . שאני ממשיך, שכולנו ממשיכים את הסיפור הזה . שתים-עשרה שנות לימוד תנ"ך לא הביאו אותי לזה . כל סיפורי השואה שסבי וסבתי סירבו לספר לא הביאו אותי לזה . תמונת העולם שלי החזיקה מעמד, עד שהגיע קניוק, והפך את השמיכה, והראה לי שמה שחשבתי שהוא צד התפר - הוא הוא הסיפור האמיתי . אין לי הסבר לזה . אבל אני חושב שלא הייתי יודע למי להתפלל, לולא 'היהודי האחרון' . היו עוד גורמים, לא פחות חשובים . אבל היה גם זה . למה ? אולי מפני שלראשונה הביט מישהו בסיפור היהודי, וסיפר אותו לא כדי לתרום נקודות לצד שלו בוויכוח, אלא מנקודת המבט של הנצח . ובפעם הראשונה עלתה בראשי המחשבה שבלי יהודים אין לעולם סיפור . יש רק היסטוריה, רשימת ניצחונות והפסדים, קטלוג של תקוות מנופצות . ושהסיפור היהודי כולל לא רק מתכונים לדג מלוח ומכתב ארוך מעורך- דין על כל המקומות שבהם ההיסטוריה דפקה אותנו, אלא 47 בעיקר דרישה אחת מתמשכת, ...
אל הספר