ב. תקיפת פירושי דונש כמטרה

חיבור ההכרעות לרבנו יעקב בן מאיר תם 164 הדרכים מבוססת על דברי דונש בדיון במשמעה של ‘תְּקוּפָה׳ ( סעיף 68 ) : ‘הלא פתר דונש ב״תקופה״ שהתי״ו שימוש, יען כי נכון לו הפתרון כי השנה סובבת ומקפת [ . . . ] כן חיבר “תְּקוּפָה״ שהוא מן קָף עם “הִקִּיפוּ ימי המשתה״ ( איוב א, ה ) שהוא מן נָקַף [ . . . ] גם פה היה לו לדונש לפרש “מאירות״ — מלקטות, מתוך צחות וכשרון הפתרון, גם כי לא ימצא לשון אוֹרֶה, כי אם מן אָרָה — שהוא משלש אותיות, חוץ מ״מאירות״ — שהוא מן שתי אותיות — אָר, כמו מן שָב — משיבות׳ . ביאור : לשיטת דונש ‘תְּקוּפָה׳ הגזורה מקָף ו׳הִקִּיף׳ הגזורה מנָקַף משמען זהה . כך צריך דונש לפרש גם בענייננו : ‘אוֹרֶה׳ הגזורה מאָרָה שמשמעו לקיטה, זהה במשמעה ל׳מאירות׳ הגזורה מאָר . ר״ת עצמו מוכיח באותו דיון ש׳תקופה׳ גזורה מתָקַף . ( 3 ) ‘וְאֶפְרֹחָו יְעַלְעוּ דם' ( איוב לט, ל ) [ סעיף 140 ] — מנחם הביא את ‘יעלעו׳ תחת השורש ל״ע ואת ‘עועים׳ ( ישעיהו יט, יד ) תחת השורש ע״ו . דונש סבור כי שורש ‘יעלעו׳ הוא על״ע ושורש ‘עועים׳ הוא עו״ע . דונש מלגלג על מנחם ואומר כי לשיטתו של מנחם, המגדיר את העי״ן בשתי הנטיות הנ...  אל הספר