ב. שימוש באסמכתא ארמית

129 פרק ה : לשונות אחרות : לשון המשנה, ארמית לסוגיה, ערבית ( 1 ) ‘מִסַּת נדבת ידך׳ ( דברים טז, י ) [ סעיף 20 ] — מנחם פירש את ‘מסת׳ היחידאית במשמעות של מס . דונש טוען כי פירוש זה אינו מתאים להקשרו הענייני של הפסוק, ועל כן הוא מפרש על פי הארמית — מִדֵי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתרגומו של יונתן ל'והיה מדי חדש בחדשו' ( ישעיהו סו, כג ) : ‘ויהי כמסת ירח בירח׳ . 29 ר״ת מכריע : ‘יתכן פתרונו כפתרון דונש להיות לשון ארמית . ופתרון : מדי נדבת ידך׳ . ר״ת מקבל אסמכתא ארמית כאשר אין בידו אסמכתא מקראית . ( 2 ) ‘מְטֹעֲנֵי חרב׳ ( ישעיהו יד, יט ) [ סעיף 110 ] — דונש פירש את ‘מטעני׳, על פי הערבית, כ׳מדוקרים׳ . ר״ת מסכים לפירושו של דונש, אך טוען שאין להזדקק לערבית ואפשר להסתמך על הארמית של יונתן : ‘״ואנשים מדקרים״ ( ירמיהו לז, י ) — תרגם יהונתן “מטענין״׳ . ( 3 ) ‘בְּכַשִיל וְכֵילַפּוֹת יהלמון׳ ( תהלים עד, ו ) [ סעיף 60 ] — מנחם פירש את ‘כשיל׳ ו׳כילפות׳ כ׳מיני כלי ברזל מכלי קרב הוא׳ . דונש מפרש את ‘כשיל׳ כקרדום על פי תרגומו של יונתן ל׳ובקרדמות באו לה׳ ( ירמיהו מו, כב ) : ‘וכמא דעלין בכשילין׳ . את ‘כילף׳ מפ...  אל הספר