161 אחרית דבר — מוּדָעוּת שהודחקה ביודעין טען כי עדה מימון כינתה את רזיאל-נאור "פאשיסטית וחוליגנית" . על הכינוי פאשיסטית לא היה ויכוח . עדה מימון הודתה שאכן כך כינתה את רזיאל-נאור . לטענת רזיאל-נאור, עדה מימון תקפה אותה פיזית וניסתה לחנוק אותה . ח"כ נורוק העיד : "אחר כך פרצה למסדרון וראיתי כי תפשה אותה בגרונה" . 4 "ועדת המשנה לא הספיקה לברר בוודאות אם הגב' מימון תפסה בצווארה של הגב' רזיאל נאור, אם גם ישנם עדים על כך״ . 5 האירוע המתואר נגמר במידה רבה בקול דממה דקה . בניגוד לצפוי, האירוע לא סוקר בעיתון חרות של תנועת החרות אלא בדיעבד כאשר יו"ר הכנסת גינה אירוע תקיפה אחר של ח"כ למדן ממפ"ם . הגינוי שפורסם בהקשר לתקיפה של למדן הקפיץ את עורכי העיתון חרות על כך שלא הייתה תגובה מקבילה בזמן התקפת ח"כ רזיאל-נאור . 6 אף אירוע שולי זה ממחיש את מצבן של הנשים הפעילות במפלגות הימין . אירועים הקשורים לנשות המפלגה עברו ללא התייחסות מצד חברי המפלגה ורק כאשר נראה היה שהיחס לנציגות הנשים הוא נושא המעניין את המסגרת הציבורית הכללית נזכרו חברי המפלגה שגם הנציגות שלהן נפגעו . הנציגות מימין הותקפו על ידי היריבי...
אל הספר