ב. מיסוד ברית נשי חרות

133 השתלבות אם אין ראיות ישירות שהדבר הביא לפגיעה . לטענתה של רזיאל-נאור : "הנשים התבצרו בארגוני נשים נפרדים : והן רוצות שעל סמך זה שהן נולדו נשים יתנו להן כך וכך אחוזים בייצוג המפלגתי, וכאן קבור הכלב, במידה שהן דורשות את זה, הן נתקלות בסירוב" . 30 מחקרה של טייטלבאום-קריא על רזיאל-נאור מצביע על כך שמחד גיסא היא עזרה נקודתית לפעילות ארגון הנשים, ומאידך גיסא היא ביקרה אותו קשות לאורך תקופת פעילותה . בעיקר היא ביקרה את דרישת הייצוג של ארגון הנשים, עמדה שהכריעה בצורה סמויה כל דיון תנועתי בנושא . עמדותיה בוטאו בפומבי בכתב ובעל פה לאורך כל שנות פעילותה כבכירה מקרב נשות התנועה . באוגוסט 1949 התקיימה פגישה של ברית נשים לאומיות בתל אביב . לפני הנשים הופיע המזכיר הכללי של תנועת החרות שמואל מרלין . נושאי הדיון היו כיצד ישתלבו נשות ברית נשים לאומיות בתנועת החרות לאור העובדה שהתנועה הרביזיוניסטית לא עברה את אחוז החסימה ותנועת החרות הייתה המפלגה שזכתה בנציגות בכנסת . מרלין דיבר על הצורך לשלב את ארגון הנשים בתנועת החרות . כדי לבצע זאת היה צורך בקבלת החלטות של הארגון הנשי באופן פורמלי . כפי שהוצג עד כ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן