ז. השיח המגדרי הפומבי בתנועת החרות

123 הבחירות לאספה המכוננת "אשה עבריה — בל יאבד חלקך במלחמת השחרור, בל תומעט דמותך במדינה ! הרשמי לתנועת החרות ! " ( כרוז של תנועת החרות לקראת הבחירות לאספה המכוננת, עיצוב סטודיו שמיר, נובמבר 1948 . באדיבות מכון ז'בוטינסקי ) בתקופה הנידונה השיח הנשי של הארגונים והמפלגות לא עסק בנושא הזיכרון הקולקטיבי . כל דיון בנושא מקומן של נשים בזיכרון הקולקטיבי הישראלי הוא מאוחר לתקופה זו . כרזה זו של תנועת החרות מציגה אפוא שינוי מהותי בשיח, הנשים נתפסות במנוגד לתיאור מקומן של הנשים במחתרת כפי שהוצג בשירי האצ"ל . נקודת המבט של הכרזה הוא שנשים כגורם עצמאי יכולות להשפיע על תוצאות הבחירות, וגם שנשים הן גורם המקופח באופן קבוע ככלל, ובעיצוב הזיכרון הקולקטיבי של מלחמת השחרור בפרט . התייחסות למקומה של האישה בזיכרון הקולקטיבי הלאומי במיתוס שנוצר סביב מקימי המדינה והלוחמים במלחמת 98 נקודת המוצא של כרזה זו היא כי הנשים בעצם השחרור חורג מהשיח המקובל בתקופה . 99 על פי הכרזה, הגדרתן כ'אחר' הודרו ממקומן כמקימות המדינה בידי אלה השולטים בחברה . תנועת החרות יצאה למאבק כנגד הקיפוח הנשי בקריאה כי דרך הצטרפות לתנועה תיפ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן