80 ״אשה עבריה בל יאבד חלקך״ : נשים בימין הציוני חילוני בין יישוב למדינה הכשרה לקראת המעצר כחלק מהכשרתם לתפקיד כאנשי מחתרת . החקירות של הבריטים את הבנות שנתפסו כללו הכאות, השפלות ומילים פוגעניות . עד שנת 1944 מרבית העצורות היו של ארגון המחתרת לח"י . לאחר הכרזת "המרד" של בגין, רוב העצורות היו של האצ"ל . בתקופה זו היו גם אסירות ועצירות של ארגון ההגנה . הבריטים נהגו להפריד בין העצורים והאסירים הגברים לעצורות והאסירות הנשים . עד שנות השלושים, מקום המעצר המרכזי של נשים היה בבית הסהר המרכזי בירושלים . במקביל לקיום בית סוהר מרכזי לנשים, התקיימו תאים מיוחדים למעצר נשים בבתי המעצר ביפו, חיפה, עכו, שכם ועזה . כאשר בית הסוהר בירושלים התמלא באסורים ועצירים, הבריטים התקשו להפריד בין הגברים לנשים, לכן הם הקימו בשנת 1933 בבית לחם בית סוהר ייחודי לנשים שאינו צמוד לזה של הגברים . בשלב זה העצורות היו בעיקר נשים שהואשמו בעברות פליליות . כאשר החלו מעצרים של חברות המחתרות היהודיות, האינטרס הבריטי היה להשאיר את ההליכים המשפטיים של חברות המחתרות תחת האישום הפלילי, גם כאשר המשפטים היו משפטים צבאיים . משמעות הש...
אל הספר