ד. הוויכוח על קיום ארגון נשים

41 הרביזיוניסטים בנושא . הד לעמדות אלו ניתן למצא לאורך כל השנים הנסקרות בספר . אסתר רזיאל-נאור וגאולה כהן בהיותן חברות כנסת מבטאות עמדות אלו בקביעות . אל מול הנשים שהתווכחו ביניהן, הגברים הרביזיוניסטים תמכו בקיום של ארגון הנשים תוך שימור מבנה בינארי בתוך המפלגה . בראייתם הגברים אמורים היו לעסוק בכל התחומים הפוליטיים במפלגה, בעוד הנשים אמורות היו לפעול בארגון הנשים . ראייתם של הגברים הרביזיוניסטים את הנושא אינה חריגה לתקופה הנדונה ולמקובל במפלגות התנועה הציונית משמאל ומימין . כמודגש, רוב חברי התנועה הרביזיוניסטית היו שמרניים ביחסם לנושא המגדרי . 80 אופן פעילות זו בדמות ארגון נשים נפרד, מעבר למקובלות הפוליטית שלה, ניתבה את הנשים לפעילות בתחום הפילנטרופי ומנעה מהן להתקדם ולפעול בתוך היררכיית ההנהגה התנועתית . נתון שהעצים את ההתייחסות השלילית לארגון הנשים ולפעילות בו מצד גברים ונשים רביזיוניסטים כאחד . הנשים שהצטרפו לתנועה הרביזיוניסטית הצטרפו אליה בגלל העמדות האידיאולוגיות שהציגה התנועה בתחום המדיני-חברתי-כלכלי . ככל שהחלו למסד את התנועה הרביזיוניסטית, המחלוקת בין התומכים והתומכות במיסוד ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן