המהרכה באמריקה׀ 263 ביורקטאון באוקטובר 1781 , במידת מה מפני שכוחותיהם היו חשופים ופגיעים למלריה הרבה יותר מן הכוחות האמריקניים . . . מאזן הכוחות נטה [ לרעתם ] מפני שלפי האסטרטגיה הבריטית הרחבה שוגר חלק גדול יותר מן הצבא אל אזורים נגועים במלריה ( ובקדחת צהובה ) . " כ- 70 אחוזים מן החיילים הבריטים שצעדו לתוך מלכודת היתושים בדרום ב- 1780 , היו בני אזורים עניים ומוכי רעב בסקוטלנד ובמחוזות הדרומיים של אנגליה, מחוץ לרצועת המלריה של ביצות פֶנלנד של פּיפּ . והחיילים שכבר שירתו זמן מה במושבות עשו זאת בצפון ועדיין לא היו מחושלים מפני המלריה . לרשותם של הגנרל וושינגטון והקונגרס הקונטיננטלי, לעומת זה, עמדו חיילים בני המושבות שהיו רגילים לאקלים ומחושלים מפני מלריה . אנשי המיליציה האמריקנים התקשחו בסביבתם במלחמת שבע השנים ובעשרות השנים הסוערות שלפני פרוץ מעשי האיבה נגד המלך . וושינגטון עצמו ידע — אף על פי שלא היה לו ידע מדעי ורפואי — שבזכות התחשלותו מפני מלריה "הייתי מוגן יותר מכל ציפייה או סבירות אנושית . " בימיו עדיין לא ידעו זאת, אבל זה היה אולי היתרון היחיד של האמריקנים על הבריטים במלחמה שפרצה פ...
אל הספר