הנובלה "המינה ליזה" והסיפור "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" קווי הדמיון ביניהם ו משמעותם הפסיכולוגיסטית, הספרותית והמגדרית

הנובדה "הוינה דיזה" והסיפור "הרפימרוי רדיס בררמ הפדרוי" | 103 מערער על הקביעה שהזמן מתבזבז . הוא רואה בעצמו מומחה לזמן וקובע שזמן יכול להתקדם אך גם לעמוד מלכת . וכאשר הוא עומד ואינו חולף, הוא איננו מתבזבז . אך אליס ( כמו כל אחד מאיתנו ) זקוקה למדידת זמן כדי לחוש ביטחון מתוך שהשליטה בחייה — בידה . הכובען מבטא במילותיו רצוון הקיים בתת-המודע של אליס "להרוג" את הזמן, כלומר לעצור אותו, לחוות אותו לאט יותר, בעיקר כאשר היא נמצאת בארץ הפלאות, שכן ההתעוררות מהחלום תציב אותה מחדש מול עולם ריאלי שבו יש לה אחות גדולה, שבו היא נאלצת להתחרות על מעמדה ומוצבים לה גבולות . כאן, בארץ הפלאות, אליס היא בת יחידה והיא יכולה לקטון ולגדול כרצונה . הארנבון שחוזר ואומר לאורך כל הסיפור : "אוי לי ! אוי לי ! אני נורא מאחר ! ", מתחמק מאליס כל הזמן . מרוצו אחר הזמן האבוד, משקף את רצונה של אליס לברוח מהעולם שבו יש להספיק, להגיע בזמן, לעמוד בלוחות זמנים ולהשליך את הדאגה לאיחור על יצור חי אחר . מסיבה מטורפת בשתי היצירות מתקיימת מסיבה שהנסתר בה רב על על הגלוי . הדמויות הנוכחות במסיבה, הן בסיפורה של אליס הן בסיפורה של מי...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור